חלוקת רכוש
אחת הנקודות הכאובות בכל תהליך גירושים היוצרת מחלוקות רבות היא ההסכמה על אופן חלוקת הרכוש.
על פי החוק, חלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו לפני 1974,מבוססת על חזקת השיתוף, כלומר, כל הרכוש שצברו יחד במהלך שנות הנישואין שייך להם באופן שווה.
הנכסים כוללים: נדל"ן, תכולת הבית, חסכונות, קרנות השתלמות, זכויות סוציאליות, רכבים, ביטוחים ועוד.
זוגות שנישאו לאחר תאריך זה צריכים לחלוק את הרכוש בהתאם לאיזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון (מחצית לכל צד) או בהתאם להסכם ממון שנערך על ידי בני הזוג לפני הנישואין,במהלכם או בתהליך הגירושים.
במקרים של חלוקת רכוש על פי חזקת השיתוף או איזון משאבים כחוק ,אם אחד מבני הזוג רכש או קיבל במתנה נכסים לפני הנישואים, קיבל ירושה או פיצויים לפני הנישואים, הם נשארים בידיו עם פקיעתם.
החלוקה עשויה להיות שונה אם צויין הדבר בהסכם ממון שערכו הצדדים או שבית המשפט פסק במקרה שהובא לפניו על חלוקה אחרת.
חלוקת הרכוש באמצעות דיונים בבית משפט כרוכה בהוצאות משפטיות גבוהות, במתחים רבים ונמשכת זמן רב.
לעתים, מרגישים בני הזוג שהחלוקה אינה הוגנת וחשים תסכול וזעם על פסיקת השופט.
בתהליך הגישור, בני הזוג יכולים לדון בחלוקת הרכוש בצורה שקולה ורגועה בתיווכו של מגשר מקצועי.
הצדדים יכולים לנסח הסכם הוגן באמצעות הידברות מבלי להתנצח ולהגיע להחלטות באופן עצמאי ללא כפייה של בית המשפט.
במקום לדבר באמצעות עורכי דין ולהעצים את המאבק, בני הזוג מנהלים שיח פתוח, מביעים את תחושותיהם וחששותיהם ומקבלים תשובות ותגובות ישירות מהצד השני.
השיחה הבונה מובילה למשא ומתן פורה, תוך וויתורים הדדיים מתוך רצון להתנהל בצורה הטובה ביותר במצב החדש שנוצר,לטובת הצדדים וילדיהם.
תהליך הגישור מאפשר לצדדים להרוויח שקט נפשי,חלוקה הוגנת של הנכסים תוך חיסכון כספי וכן לשמור על יחסים תקינים בעתיד.
