תכנון עתידי למשפחה – על מה ולמה ?

תכנון עתידי למשפחה,ביטוי די חדש.

רוב המשפחות חיות מיום ליום ומקוות לטוב.

יש שחוסכים לפנסיה ויש שאפילו מצליחים לחסוך עבור הילדים.

חוץ מזה,נראה שהעתיד רחוק ומי יודע מה ילד יום.

 

אלה שנקלעים לצורך של תכנון עתידי למשפחה הם בדרך כלל זוגות שמתגרשים ובמסגרת הסכם הגירושין נדרשים להתייחס לסוגיות הנוגעות לגידול הילדים ובכלל זה כיסוי ההוצאות השוטפות לרבות ההוצאות עבור חינוך הילדים (כולל מסגרות גבוהות לצורך רכישת מקצוע), לסוגיות הנוגעות לחלוקת עזבון אחרי חיים ארוכים של כל אחד מההורים, שברצונם להבטיח כי כספים משותפים שנחסכו במהלך החיים המשותפים ייועדו לילדים המשותפים גם לאחר שההורים-בנפרד יכנסו למערכות זוגיות/משפחתיות חדשות וכיוב"ז.

 

אבל, הרוב המכריע לא חושב על זה וכשמגיע הרגע ואנשים נדרשים להתייחס לכך אז לעיתים כבר מאוחר מידי.

 

מתי זה קורה ?

 

למשל,כאשר ההורה שלנו,שנותר ללא בן/ת זוג, מזדקן וניהולו הכספי נהיה מעט קשה או שההורה (ואין הכוונה בשלב זה למקרים בהם ההורה מוגדר כחסוי מבחינה משפטית שאז אינו כשיר לדאוג לענייניו ולכן נדרש מינוי אפוטרופוס לרכושו ולעיתים גם לגופו) חולה באופן שאינו מאפשר לו ניהול כספו אזי נדרשת הכנסת גורם אחר בנעליו.

 

מה עושים ?

 

ברוב המקרים,מעוניין ההורה לתת לבנו/בתו יפוי כח לניהול רכושו ובכלל זה כספו שבבנק.

ואולם, ליפוי כח כזה יש חסרונות ולכן לרוב מוצע להורה לצרף את הבן/ת כשותף לחשבון הבנק שלו.באותה הזדמנות גם מוצע להורה לחתום על "סעיף אריכות ימים" מתוך מחשבה שכך תובטח לבן/ת קבלת יתרת הכספים שבחשבון לאחר שההורה ילך לעולמו.

יש שאינם מתספקים בכך וגם עורכים צוואה בפני נוטריון ובה מפרטים כיצד יחולק עזבונם מתוך רצון למנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים.

נראה שבכך נפתרו כל הבעיות, נכון ? טעות !!

לפעמים,דווקא במצבים כאלה נוצרות בעיות עליהן לא ניתנה הדעת.

ואז,הבנים שחשבו שה-כ-ל מסודר כי ההורים כבר דאגו לכך מגלים בצער שעליהם לפנות לבתי משפט כדי להסדיר את מה שהיה אמור להיות מוסדר.

 

אם כך, למה כדאי לשים לב ?

 

אתמקד בשלוש טעויות רווחות:

 

 

1. צירוף שותף לחשבון בנק של ההורה – כפי שנקבע בפסיקה, ובניגוד למה שנהוג לחשוב, הוספת בן/ת כשותף לחשבון הבנק של ההורה אינה מאפשרת לאחר פטירת ההורה מעבר אוטומטי של כל הכספים שבחשבון לידי השותף שצורף ואף לא מחציתם.

גם סעיף אריכות ימים עליו מקובל לחתום אינו מאפשר זאת.

 

הבן/ת הרשומים לא יקבלו את הכספים או שאלו דווקא כן יעברו אליהם מהבנק (משום שסעיף זה חל ביחסים שבין הבנק לבעל החשבון) אך הם עלולים להידרש להשיבו ליתר היורשים שיטענו ובצדק שהכספים הם כספי ההורה שנפטר ולפיכך הינם חלק מעזבונו ולא כספו של מי מהילדים שהוכנס כשותף נוסף בחשבון,אשר לא הפקיד בעצמו כספים לחשבון אלא רק נרשם כשותף כדי לאפשר ניהול כספו של ההורה בחייו.

 

ב- תמ"ש 4541-98 ד נ' ק (ניתן ביום 13.6.12) עלתה סוגיה זו של צרוף שותף לחשבון במסגרת תביעה להשבת כספים,שהגיש אחד היורשים נגד האחות שצורפה לחשבון ההורה המנוח וכך סיכמה כבוד השופטת אלה מירז את הנושא שנדון בצורה רחבה הן בפסיקת בתי המשפט והן בספרות המשפטית : "אין בצרוף שותף לחשבון, כשלעצמו, כדי ללמד על בעלותו בכספים.על מנת להוכיח בעלות, על השותף שצורף להוכיח מתנה מחיים .קרי, את כוונת הנותן בעניין ההקנייה (להבדיל מצירוף שותף אך לשם הנוחות בניהול החשבון או לאור קושי תפקודי של בעל החשבון בניהול החשבון) והכרחי כי יעשה זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

 

עפ"י הפסיקה, כוונה שכזו עשויה להיות מוכחת במסמכים בכתב, על סמך התבטאויות מוכחות של המנוח, ראיות בדבר יחסים מיוחדים בין המנוח לשותף והוכחות נסיבתיות אחרות … הפסיקה מאבחנת, לעניין נטל ההוכחה בין חשבונות שנפתחו מלכתחילה כמשותפים לחשבונות שנפתחו ואליהן צורף שותף במועד מאוחר… בחשבון שהשותף הצטרף אליו בשלב מאוחר יותר, על מנת שתוכר פעולה כזו כהענקת מתנה לשותף השני, של מחצית הכספים באותו חשבון, דרושה הוכחה בדבר גמירות דעת "הנותן" להענקת אותה מתנה".

 

 

2. צוואה – מי שמעוניין שעזבונו יחולק באופן שונה מזה שקבוע בחוק הירושה רשאי לערוך צוואה ובה לקבוע ולצוות כיצד יחולק עזבונו בין היורשים שפירט בצוואה,כל אחד בהתאם לחלק שנקבע לו בצוואה.

 

לאור זאת,מניח המצווה שהנושא מוסדר ושיימנעו אי הבנות ו/או סכסוכים בעת חלוקת עזבונו. אולם, לא אחת מתגלה לאחר מעשה שהמצווה לא דייק ו/או לא פירט נקודות חשובות שיש בהן כדי להפוך את צוואתו על פיה.

לדוגמא, כאשר מתגלה לאחר הפטירה,שהמצווה לא ציין בצוואה ביטוחי חיים שערך בהם המוטב הוא ילדו ו/או בן/ת זוגו. במקרה כזה מכיוון שביטוחים מוגדרים בסעיף 147 לחוק הירושה כנכס לבר-עזבון ,הסכום המבוטח יועבר אל המוטב הרשום בהתאם להוראה שנמסרה לחברת הביטוח ולא יחולקו כספי הביטוח בין היורשים בהתאם לחלקים שנקבעו בצוואה.

 

במצב כזה ייתכן בהחלט שאחד היורשים לפחות יזכה בחלק שונה מזה שהתכוון המנוח להעניק לו.

 

בפסיקה ובספרות המשפטית נידונה שאלת מעמדם של כספי ביטוח, אשר הוראה לשינוי המוטב ביחס אליהם צויינה בצוואת המנוח.

האם מהווה הדבר הודעה המשנה את ההוראה הקודמת שנמסרה לחברת הביטוח ?

 

הדעות חלוקות ורובן דורשות,כי יתמלאו מספר תנאים מיקדמיים בכדי שניתן יהיה לראות בהוראה שבצוואה משום הודעה על שינוי מוטב.

 

 

בתמ"ש 10421-06-12 סיכם כבוד השופט נפתלי שילה את הסוגיה : "על פי הגישה הסוברת כי ניתן לראות בצוואה שהועברה לקופה לאחר פטירת התובעים היות ובצוואה שינה המנוח את המוטבים ודין התביעה להתקבל. ואולם, לפי הדעה הסוברת כי יש צורך שהצוואה תשלח בחיי המוריש, יש לבחון האם בתקנון קופת הגמל, נקבעה הוראה המאפשרת משלוח הודעה אף לאחר הפטירה.

 

במקרה דנן, אף לשיטה הסבורה כי לא ניתן לשלוח הודעה על שינוי מוטב לאחר המוריש משום הודעה כדין, ניתן לקבוע במקרה דנן כי יש לקבל את תביעת פטירת העמית, תקנון קופת הגמל מאפשר זאת, כל עוד לא הועברו הכספים למוטבים".

 

מקרה אחר לבעייתיות שהתגלתה בצוואה הוא כאשר ציין המצווה שבת הזוג תקבל חלק מסויים אך לא נקב בשם בת הזוג ולאחר עריכת הצוואה השתנה מעמדו האישי של המצווה מבלי ששונתה הצוואה.

גילוי נתון זה עלול להוביל לתביעה משפטית מורכבת בין בת הזוג הנוכחית לקודמתה.

 

ישנם מקרים נוספים של סכסוכים סביב חלוקת עזבון הנוגעים להשפעה בלתי הוגנת על המנוח, אך לסוגיה מורכבת זו יש להתייחס בנפרד.

 

 

3. מתנה–

הורים רבים מעוניינים להעביר מרכושם לילדיהם עוד בחייהם ובכך לאפשר להם ליהנות מרווחת חיים.יש שנותנים לילדים סכום כספי משמעותי לצורך רכישת דירה ויש שבאפשרותם לתת דירה שלמה במתנה לאחד הילדים.

 

היכן הבעיה ?

 

למשל, כשההורה , שלבטח היה מעוניין בטובת ילדיו, לא הספיק בחייו לחלק מרכושו ליתר הילדים עלול הדבר ליצור סכסוכים בין ילדיו בעת חלוקת עזבונו בין אם זה יחולק בהתאם לחוק הירושה (בחלקים שווים בין הילדים) ובין אם יחולק בהתאם לחלקים שציווה ההורה בצוואתו שנעשתה טרם מתן המתנה לאחד הילדים.

מצב בעייתי אחר יכול להיווצר כאשר בדירה,שרשם האב על שם הבן,התגורר הבן עם אשתו וילדיו.

שכן,לא מן הנמנע שהבן יתגרש ביום מן הימים (אף בחיי ההורה) וימצא את עצמו נתבע על ידי האישה לחלוקת הרכוש (הדירה) שלפי סברתה הינו משותף.

 

אם נרצה לחדד את הנקודה נוכל לחשוב על מצב שבו ההורה רשם דירה שרכש על שם בנו בעת שזה נעשה בגיר (משיקולי מס) ולימים צורף הבן כשותף לחשבון הבנק של ההורה,שנפטר במהלך סכסוך הגירושין של הבן…ואז התגלה שהאב,לטובתו ויתרו הילדים על חלקם בעזבון האם המנוחה, כלל לא ערך צוואה כך שאת עזבונו יש לחלק בחלקים שווים בין ילדיו.

 

מסובך ולא נעים !!

 

ועדיין לא דיברנו על מצב בו הורה מעוניין לחזור בו מן המתנה או יפוי הכח שנתן.

 

אז,איך עושים זאת נכון ?

 

 

פונים לקבלת ייעוץ משפטי ופורסים בפני עורך הדין את כל הפרטים הנחוצים ביחס לרצון ההורה בהווה ולעתיד,את מצבת הנכסים (כולל הביטוחים) ואת המצב המשפחתי בעבר ובהווה על כל רגישויותיו.

 

לסיכום, תכנון עתידי אולי נשמע כמו ביטוי קר,אבל למעשה,דווקא באמצעות תכנון עתידי יש כדי לסייע להורים לשמר את הקשר המשפחתי והיחסים החמים בין בני המשפחה גם לאחר פטירתם.