תסמונת הניכור ההורי והתרופה כנגדה

לא אחת מגיעות לפתחו של בית המשפט טענות של הורה לא משמורן לפיהן הבן/ת מתנכר לו ומסרב להיות בקשר עימו ולקיים את הסדרי הראיה.

ברוב המקרים זהו האב שטוען,כי האם מסיתה את הבן/ת נגדו כחלק ממאבקה באב.

 

במצבים מסויימים של ניכור הורי או סרבנות קשר מצד בן/ת הכירו בתי המשפט בצורך ביצירת איזון ולפיכך פסקו לאב הקטנת או אף פטור מלא מתשלום מזונות עבור הבן/ת המנכר /המרדן.

כמובן, שכל קביעה שכזו תיעשה תוך התחשבות בטובת הילד ותוך הימנעות מהעמדתו במצב של חרפת רעב עקב הקטנת או ביטול המזונות עד שיחודש קשר סדיר עם האב.

בתמ"ש (י-ם) 37893-02-13 שניתן לאחרונה הסביר כבוד השופט אלבז את ביטול החיוב במזונות באופן הבא: "ילדים אינם אחראים להתנהגות הוריהם במהלך הגירושין ולא לתוצאות הנגרמות מההליך אך מצד שני אב אינו 'כספומט' – המנפיק כספים מבלי לשאול שאלות וללא קשר להתנהגות ילדיו".

 

פסיקה ברוח זו כבר הופיעה בעבר. ב-מ"א (נצ') 698/93 סולי נ' סולי (1994) נקבע שילד אינו יכול להשתחרר מהחובה לנהוג באביו במידת הכבוד המקובלת,הראויה להורה.

 

חובה זו מוטלת על כל ילד,ואין הוא יכול לנער חוצנו ממנו. יחד עם זאת, נקבע שככלל,עצם התנכרותו של ילד לאביו והיותו בן מרדן, אין בה כדי לפטור את האב לחלוטין ממזונותיו של הבן, להביאו לסף רעב ולהשאירו בחוסר כל.

 

ברע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח (15.7.10) קבע כב' השופט רובינשטיין ש: "אין חולק שקיימת אפשרות עקרונית להפחית או לשלול לחלוטין את מזונותיו עם זאת הכלל הוא חיוב במזונות ומצב אחר הוא חריג".

 

 בתמ"ש 43572-10-12 סיכם כב' השופט נפתלי שילה את העקרונות והשיקולים שיש לבחון בעת הדיון בשאלת ההשפעה של "בן מרדן" על חיוב המזונות :

 

א. ביטול מזונות ייעשה במקרים קיצוניים ונדירים ויש לשקול תמיד חלופה מתונה יותר כגון : הקטנת המזונות.

ב. האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הילד או שקיימת אשמה מצד האב למצב זה
    או אשמה מצד האם.

ג. האם האב נקט בכל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר לרבות בפן הכלכלי כגון: מימון הטיפול.

ד. האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.

ה. מה תהייה השפעת ביטול המזונות על אפשרות קיומו הסביר של הקטין.

 

בתמ"ש (י-ם) 37893-02-13 שהוזכר לעיל (מיום 11/1/15) הסתייג כבוד השופט אלבז מחלק מהשיקול השני וקבע שיש להשתמש בכלי של ביטול או הפחתת מזונות גם במקרה בו ההורה המשמורן (מקבל דמי המזונות) הוא האשם בסרבנות הקשר בהדגישו ש: "לא רק זאת אלא שלדעתי יש לנקוט בצעד זה ביתר שאת בעיקר במקרים בהם האשם הוא בהורה המשמורן ולא רק בילד. קביעה אחרת עשויה לשלול לחלוטין שימוש באפשרות של הקטנת המזונות או שלילתם, לשם דירבון ההורה המשמורן או הקטין לפעול לחידוש הקשר עם ההורה הנושא במזונות".

 

קביעה זו עומדת בהתאמה לרציונל שבבסיס סוגיה אחרת המובאת לבתי המשפט לאחרונה ובמסגרתה הורים,שאינם זוכים ליחס מילדיהם בעקבות הסתת ההורה המשמורן, מגישים תביעה לפיצויים כספיים ו/או הטלת קנס על ההורה המשמורן אשר בהתנהגותו מפר את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המטילות עליו חובה לדאוג לטובת הקטין 
ובכלל זה לדאוג ליצירת קשר בין הילדים להורה האחר.

 

ב-בע"מ 1034/01 פלוני נ' אלמוני, דינים מחוזי 2002(3) 537, פירטה כבוד השופטת סביונה רוטלוי, מה כוללת טובת הילד: 

 

"כבר הודגש ע"י הרכב ביהמ"ש המחוזי בת"א, שבו נטלתי חלק, לא אחת, כי הזכות של ילדים לקשר עם שני ההורים הינה זכות בסיסית של קטינים המודגשת גם באמנה בדבר ואוסיף על כך כי במקביל לזכות זו של ילדים, מוטלת אחריות על ההורים לקיומו של קשר זה עם ההורה האחר, שכן אי קיום הקשר לא רק שפוגעת היא בעקרון טובת זכויות הילד…שהוא העקרון השולט בכל החלטה הקשורה בקטינים…"

 

הורים המעוניינים להיפרד מחד ומאידך להימנע מיצירת סכסוך העלול לפגוע קשות בקשר עם ילדיהם עד לכדי יצירת קרע במשפחה מוזמנים לשקול בחיוב את החלופה העדכנית לפנייה לבית משפט – פרידה מוסכמת במסגרת הליך גישור לגירושין.

 

כי הורות חכמה = פרידה בהסכמה.