פתרונות סכסוכי ירושה וצוואה

 

לפי דיני הירושה שנחקקו ב-1965, כאשר אדם נפטר, היורשים הם בן/בת הזוג הזכאים

למחצית הרכוש ואילו הילדים זכאים למחצית השנייה ומתחלקים בה בצורה שווה.

במידה ואין לאדם ילדים או נכדים,שני שליש מהירושה עוברים לבן/בת הזוג ושליש עובר

לאחים.

במידה וקיימת צוואה,הוראותיה גוברות על הקבוע בדיני הירושה והמורישים יכולים להסדיר

את רכושם לפי רצונם: בכתב יד,בעדים, בפני רשות או על ערש דווי.

 

סכסוכי ירושה

 

סכסוכי ירושה קורים כשאין צוואה וגם במקרים בהם יש צוואה כתובה. למשל ,כשהנכס

מתחלק בין הורה לילדים, לעתים מתעוררת מחלוקת בין ההורה שרוצה להמשיך לגור בנכס

לבין ילדיו, שרוצים את חלקם בירושה ודורשים ממנו למכור את הנכס.

 

סכסוכים פורצים גם לגבי אופן חלוקת הרכוש, למשל, כאשר יש בני משפחה שטוענים כי

מגיע להם חלק גדול יותר בירושה, משום שהם היו המטפלים העיקריים בהורים או שקיבלו

פחות עזרה מההורים.

 

סכסוכים אחרים פורצים כשבני המשפחה מערערים על תקפותה וכשרותה של הצוואה.

אם הצוואה נכתבה תחת איום, תרמית או השפעה לא הוגנת, היא עשויה להתבטל לאחר

בחינת המקרה לעומקו.

לשם כך, נבדקת המידה בה עורך הצוואה היה תלוי פיזית או שכלית בנהנים מהצוואה, מידת

העזרה שקיבל מהם, האם הם בודדו אותו מבני משפחה אחרים ומה הייתה מעורבות הנהנה

בנוסח הצוואה.

 

פניה ליישוב הסכסוכים לגבי צוואה וירושה בבתי המשפט, עשויה להימשך שנים ארוכות

וכרוכה בהוצאות גבוהות ביותר.

במשך הזמן הזה,הסכסוכים רק הולכים ומעמיקים עד לכדי נתק לעתים.

כמו כן בבתי המשפט ההחלטות הן בידי השופטים ולא בידי הצדדים עצמם.

 

יישוב סכסוכי ירושה בגישור

 

 

הסכסוך המשפחתי הוא טעון רגשית ומתחת לפניי השטח יש מטענים של אחים, כעס, קנאה,

חשבונות לגבי העבר.

 

בבית המשפט אין התייחסות לתחושות, רק לחוק היבש, לעומת גישור שמאפשר לצדדים להביע

את תחושותיהם, להוציא הכל החוצה, להקשיב זה לזה ולמצוא את הדרך לפתרון שיספק את כולם.

 

הפניה לגישור מאפשרת לצדדים לנהל משא ומתן ולנסח הסכם שיהיה הוגן לכל הצדדים ויספק

מענה לאינטרסים של כולם.