גישור במקרי סכסוכי אפוטרופסות
כל הורה הוא האפוטרופוס הטבעי לילדו עד הגיעו לגיל 18 ומחוייב לדאוג לכל מחסורו.
אדם בגיר נחשב לכשיר מבחינה משפטית אלא אם הוא לא מסוגל לטפל בענייניו מבחינה גופנית,שכלית או נפשית.
אדם שנמצא במצב זה נקרא "חסוי" וניתן למנות לו אפוטרופוס, על ידי הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה.
הבקשה לאפוטרופסות מוגשת על ידי בן הזוג של האדם, קרוב משפחה או היועץ המשפטי לממשלה ועליה לכלול מסמכים רפואיים וחוות דעת של עו"ס.
האפוטרופוס הוא אדם או גוף, שבית המשפט מעניק לו את הזכות לקבל החלטות עבור החסוי.
סמכויות האפוטרופוס כוללות טיפול בכל הקשור לצד הבריאותי של החסוי או ניהול כספיו ונכסיו של החסוי או שניהם
גם יחד.
בית המשפט מעדיף למנות קרוב משפחה כאפוטרופוס, אך במקרים בהם בית המשפט מחליט שהוא לא מתאים לתפקיד, הוא ממנה אדם או גוף חיצוני, גם ללא הסכמת בני המשפחה.
כאשר במשפחה יש מחלוקת לגבי זהות האפוטרופוס,האם צריך למנות אפוטרופוס וכו' סכסוכים אלו פוגעים בחסוי וגורמים לקרע במשפחה.
בתהליך הגישור מכנסים את הצדדים ובמידת האפשר גם את החסוי ומנסים למצוא את שביל הזהב.
המטרה היא למנות אפוטרופוס שיהיה מקובל על כל הצדדים ולנסח הבנות לגבי אופן חלוקת הטיפול בחסוי בקרב בני המשפחה.
סכסוכים אחרים הקשורים לאפוטרופסות הם כאשר ילדים מבקשים לקבל אפוטרופסות על ההורה שמתנגד לכך.
בתהליך הגישור מנסים למצוא את האיזון בין הצורך של ההורה לשמור על האוטונומיה שלו ועל כבודו ובין הצורך שלו בעזרה בהתנהלות היומיומית.
סכסוכי אפוטרופסות הם טעונים ורגישים .לכן ,על מנת לא לפגוע בחסוי וביחסים בין בני המשפחה, חשוב לפנות למגשר מקצועי ולהגיע לפתרון מיידי המוסכם על כל הצדדים.
