• " הנצח עשוי מעכשווים "
    – אמילי דיקנסון

• " הדברים החשובים ביותר בחיים אינם אלה שנקנים בכסף "
    – אלברט איינשטיין

• " חלקנו חושבים שהאחיזה מחזקת אותנו ; אך לפעמים זהו דווקא השחרור "
    – הסופר הרמן הסה

• " מי שנוטה למצוא חסרונות, ימצא חסרונות אפילו בגן עדן "
   – הסופר הנרי דוד תורו

• " אני יכול לחיות חודשיים על מחמאה טובה "
    – מארק טווין

• " סליחה אמיתית אינה פעולה לאחר מעשה, אלא גישה שאיתה נכנסים לכל רגע "
    – דיוויד רידג'

• " גם מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן "
    – לאו דזה

• " כל אחד עלול להתרגז. אין קל מזה. אבל לרגוז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בשעה הנכונה, לתכלית הנכונה    ובדרך הנכונה – לא קל כלל "
   – אריסטו

• " השקפת העולם של האדם אינה באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר במילותיו, אלא בבחירותיו.
    במשך הזמן אנחנו מעצבים את חיינו ומעצבים את עצמנו.
    התהליך מסתיים רק במותנו, ובחירותינו הן באחריותנו הבלעדית "
    – אלינור רוזוולט

• " ואהבת לרעך כמוך " – רבי עקיבא

• " מוטב לנו להתפשר על אפשרות שעומדת בדרישות המרכזיות שלנו- מאשר לחפש את הטוב ביותר החמקמק "
    – פרופ' בארי שוורץ

• " הגמול על קבלת מוסכמות הוא שכולם אוהבים אותנו, למעט אנחנו עצמנו "
    – הסופרת ריטה מיי בראון

• " 95% מרגשותינו נקבעים על פי הפרשנות שאנחנו עצמנו נותנים לארועים "
    – בריאן טרייסי

• " הפסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות; האופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי "
    – וינסטון צ'רצ'יל

• " להעז משמעו לאבד לרגע את האחיזה. לא להעז פרושו לאבד את עצמנו "
   – סרן קירקגור

• " אנחנו נוטים להתמקד בהבזקים של חלקים מבודדים מהמערכת,
     ותוהים מדוע בעיותינו העמוקות ביותר אינן נפתרות לעולם "
    – פיטר סנגה

• " מהות הגאונות היא סבלנות אין קץ "
    – מיכלאנג'לו

• " קל לחיות בעולם בהתאם להשקפה המקובלת; קל לחיות בבדידות על פי השקפתנו;
     אך האדם הדגול הוא זה שבקרב ההמון שומר בנועם רב על העצמאות שבבדידות "
     – ראלף וולדו אמרסון

• " אנחנו חושבים יותר מידי ומרגישים מעט מידי "
  – צ'ארלי צ'אפלין

• " כשאדם משקר הוא משליך ולמעשה מאיין את כבודו כאדם "
   – עמנואל קאנט

• " אין ערך לחופש אם לא משתמע ממנו החופש לטעות "
    – מהאטמה גנדי

• " סבל נגרם לנו כאשר אנו מתווכחים עם המציאות "
    – ביירון קייטי

• " מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב "
    – יהודה עמיחי

• " זה לא הים אשר בינינו, זו לא התהום אשר בינינו ,זה לא הזמן אשר בינינו, זה אנחנו שנינו אשר בינינו "
    – לאה גולדברג

• " אם איננו יכולים לשים קץ לחילוקי הדעות בינינו,לפחות אנו יכולים להפוך את העולם למקום בטוח לשוני "
    – ג'והן קנדי

• " כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל "
    – רבי נחמן מברסלב

• " אמנות התבונה היא לדעת ממה להתעלם "
    – ויליאם ג'יימס

• " אל לאדם להתבייש להודות שטעה, כי פירושו של דבר לומר שהוא חכם יותר היום מאשר היה אתמול "
   – ג'ונתן סוויפט

• " אנשים חכמים אינם מנסים למצוא את הדרך בעצמם,הם מבקשים הנחיות "
    – פתגם רוסי

• " נהוג לחשוב שהשכחה הינה חיסרון. אני סבור שהיא יתרון.לדעת לשכוח פירושו להשתחרר מכל תלאות העבר "
    – רבי נחמן מברסלב

• " אם אתם רוצים חיים מאושרים, היצמדו למטרות. לא לאנשים או חפצים "
   – אינשטיין

• " במקום שאין אנשים השתדל להיות איש "
    – פרקי אבות

• " אמונה היא לעשות את הצעד הראשון גם כשאינך רואה את כל התמונה "
    – מרטין לותר קינג

• " הדבר הטוב ביותר שיכול אב לעשות עבור ילדיו הוא לאהוב את אמא שלהם "
    – הנרי ביצ'ר

• " כבוד הוא אהבה בבגדי יום-יום "
    – פרנקי בירן

• " להתווכח עם אישה זה כמו לנסות לקרוא עיתון מול הרוח "
   – פ.מ. דוסטוייבסקי

• " כישלון הינו הזדמנות להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר "
   – הנרי פורד

• " יום ללא צחוק הוא יום מבוזבז "
    – צ'ארלי צ'אפלין

• " אל תחכה. הזמן לפעול אף פעם לא יהיה מושלם "
    – נפוליאון בונפרטה

• " אם אתה לא מבקש אתה לא מקבל "
    – מהאטמה גנדי

• " נוקשות וקשיחות הן בנות לוויתו של המוות.שבירות וגמישות הן בנות לוויתם של החיים "
    – לאו דזה

• " אלף נרות אפשר להדליק מנר אחד ולא ייגרע דבר מחיי הנר, אושר אינו פוחת כשמשתפים בו "
    – בודהה

• " שום דבר לא נקבע מראש: מכשולים מעברכם יכולים להפוך לשערים המובילים להתחלות חדשות "
    – ראלף בלום

• " אי אפשר להיכנס פעמיים לאותו נהר,כי מים אחרים תמיד זורמים אליכם "
    – הרקליטוס

• " הדבר החשוב בחיים הוא לא היכן אנו נמצאים, אלא באיזה כיוון אנו נעים "
    – אוליבר הולמס (שופט ביהמ"ש העליון של ארה"ב)

• " מאוויים מניעים אנשים אל מעבר לעצמם, מעבר למגרעותיהם, מעבר לכישלונותיהם "
    – הסופר ג'וזף קמפבל

• " לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים "
    – אוסקר ויילד

• " האושר נולד מן הצרה "
    – לאו דזה

• " מה שאנחנו עושים במשך היום הוא, כמובן, מה שאנחנו עושים במשך החיים "
    – הסופרת אנני דילארד

• " החוזקות, לא החולשות, הן שנחשבות "
    – פיטר דרוקר (אבי תורת הניהול המודרנית)

• " מרגע שלמד אדם להיות שמח, הוא לעולם לא יסבול בחברתו אנשים ממורמרים ומתלוננים סדרתיים "
  – ברסלב

• " ההערכה היא עבור האדם מה שהשמש היא עבור הצמחים "
    – פרנק אייברסן

• " לעולם אל תבזבזו משבר הגון "
    – אן הרביסון

• " הזכות לבחור את דרכנו היא זכות מקודשת. עשו בה שימוש. התעמקו באפשרויות "
    – אופרה ווינפרי

• " זו השמחה האמיתית בחיים –לשמש לתכלית שאתה מזהה ככבירה "
    – ג'ורג' ברנרד שואו

• " למקום שאליו פונה תשומת הלב, לשם זורמת האנרגיה, והחיים צומחים "
    – בריאן בייקון

• " מרגע שאתם מבחינים בין האדם לבעיה, אתם יכולים שניכם יחד לתקוף את הבעיה במקום לתקוף זה את זה "
    – מרליסה פברז'ה

• " תחושה חזקה של שליטה בחיים היא מנבא אמין לתחושת רווחה נפשית חיובית
     יותר מכל מצב אובייקטיבי בחיים שלוקחים בחשבון "
    – אנגס קמפבל

• " הלל אומר : הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום "
    – מסכת אבות א, יב

• " ייתכן שאמנות החיים היא הפיכת תקופות קשות לחוויות נפלאות;
    אנחנו יכולים לבחור לשנוא את הגשם או לרקוד בו "
    – ג'ואן מרקס

• " כל מקום אשר אליו תלכו, בלי קשר למזג האוויר, הביאו את אור השמש שלכם "
    – אנתוני  ד'אנג'לו

• " עצור את הרע לפני שהוא קורה. השקט מהומה לפני שהיא פורצת "
    – לאו דזה

• "הדבר היחיד שיכול לגדול הוא הדבר שאנחנו מספקים לו אנרגיה"
  – ראלף וולדו אמרסון

• " אנחנו מה שאנו חושבים.כל מה שאנחנו נהפכים אליו נולד במחשבות שלנו.
    באמצעות המחשבות שלנו אנחנו יוצרים את העולם "
    – בודהה

• " יסוד הכעס בא מצד חסרון היצירה "
    – הרב קוק

• " על שלושה דברים העולם עומד: על הדין, ועל האמת ועל השלום "
    – רבן שמעון בן גמליאל.

הפוסט ניצוצות להעצמה הופיע ראשון בעו"ד מור אנגל מזור

במציאות יש מריבות לא מעטות במשפחות כולל נתק בין בני משפחה.
הנתק קורה מסיבות שונות כמו: כעס ועלבון סביב אירוע מסוים, סכסוכי ירושה, סכסוכים בעסקים משפחתיים ועוד.

פניה לבתי המשפט עלולה להחריף את הקרע וליצור מצב של אל חזור ביחסים. החלטות בית המשפט לא מתחשבות בצרכים של שני הצדדים ולעתים צד אחד חש מקופח והנתק מונצח.

סכסוכים בין בני משפחה מתרחשים:

בין אחים
במקרים של מחלוקת לגבי ירושה, טיפול בהורה קשיש, פערים כלכליים, קנאה, עלבון או כעס שמקורם בילדות המתפרצים במאורע כשלהו ועוד.

בין מתבגרים להורים
הסכסוך פורץ בשלב המורכב של גיל ההתבגרות, בו הילדים מורדים בהורים ומגלים עצמאות, דבר שמוביל למריבות ולעתים אף לנתק.

סכסוך בין הורים לילדים בוגרים
יכול להיגרם בשל חוסר שביעות רצון מבן/בת הזוג של הילד, התערבות יתר של ההורים בחיי בני הזוג או בחינוך הנכדים, היעדר תמיכה כלכלית של ההורים בילדים, חוסר עזרה עם הנכדים, חזרתו של הילד בתשובה ועוד.

תהליך הגישור מתנהל עם שני הצדדים ומאפשר להם לדבר בצורה פתוחה, לפרוק את המטענים שהצטברו וללבן את המחלוקות.

המגשר עוזר לכל אחד מהצדדים לבדוק ממה נובעות התחושות שלהם, מה הם המניעים שלהם, מה הכעיס או העליב אותם.

בסיוע המגשר, הצדדים מתמודדים עם הכאב והפגיעה וכל אחד מהם לומד כיצד הוא יכול לשנות את התנהגותו, כיצד לקבל את הצד השני על חסרונותיו, כיצד לקבוע מראש כללים והבנות שימנעו קצרים בתקשורת ועוד.

בתהליך הגישור הצדדים רוכשים כלים שמסייעים להם להתקרב זה לזו ולחזור למצב בו היו טרם הנתק.

הפוסט פתרונות לנתק בין בני משפחה הופיע ראשון בעו"ד מור אנגל מזור

לרוב, גם לא נשמעו תלונות מצד האבות על "הסידור" שהיה בהיבט הפסיכולוגי תואם את
טובת הילדים ובייחוד את אלו הרכים בשנים ובהיבט החברתי תאם את הנורמה ששררה
לפיה האם היא שטיפלה רוב שעות היום בילדים בעוד האב היה עובד שעות ארוכות.  

זה היה נוח ומתאים.

אבל, עם השנים נשמעו קולות אחרים,שטענו כי טובת הילד היא דווקא זמן שווה עם
שני ההורים.

גם בהיבט החברתי היתה לכך תמיכה עם התקדמות הנשים לתחומי עיסוק החוצים את
כל המגוון העיסקי, מה שכמובן השפיע על שעות העבודה של האישה והדרישה לחלוקת
הטיפול בילדים לשני ההורים באופן השונה מהנהוג והמקובל.

בתי המשפט ,כמשקפים ומעצבים את המדיניות החברתית והמשפטית נדרשו להתאים
את פסיקותיהם לרוח הזמן.

המעבר מ"חזקת הגיל הרך" לאחריות הורית שווה כביטוי עדכני של "טובת הילד" 

דוגמא לכך ניתן למצוא בדברי כבוד השופט יהורם שקד בתמ"ש 8309-06-11,
בפסק דינו מיום 9/2/12 (פורסם בדינים משפחה 2012 (20) 770 ) המשקפים
את המגמה הרווחת כיום ביחס למשמורת:

" כבר בפתח הדברים מבקש אני להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל
הרך….עם כל הכבוד, על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה,ולא יעלה
על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך.

המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה עוד בקנה
אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך.

המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות,התשכ"ב-1962
(להלן:"החוק"), הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד
את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי
גירושין,המבטאות נאמנה את צורכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית
שונה מאוד מן המציאות,שלאורה גובשה דוקטרינה זו.

בספרו, 'פרשנות במשפט', ביטא כבוד הנשיא ברק את האופן בו יש לבחון הוראות חוק
בכל עת ועת, באומרו:

"כל חוק הוא 'חוק חי', וחזקה על כל חוק שיש להפעילו באופן שישתלב ויקדם את המציאות
המודרנית…  המטרות החברתיות שאותן יש להגשים הן המטרות החברתיות של ההווה
והעתיד, לא של העבר, וזכויות אדם יוגשמו כפי היקפן ועל פי הבנתנו אותן היום ולא בעבר"
(שם, כרך ב', פרשנות חקיקה 85 (1993)).

במשפט קטינים, מן המפורסמות שעקרון טובת הילד הינו העיקר ומפניו ייסוגו כל יתר
העקרונות. קיים חשש מובנה כי אם וככל שבית המשפט יטה ליתן חשיבות כלשהי לחזקת
הגיל הרך, עלול הדבר לפגוע בטובתו של הילד הספציפי.

לא דיון עקרוני לנו או דיון שאמור להיות מושא למחקרים משפטיים ולא לנו לקבוע מסמרות
בשאלת טובתם של כל הילדים, אלא דיון בשאלת משמורתו של הילד, קרי: דיון פרטני בשאלת
משמורתו של הילד הספציפי שעניינו הובא לפתחו של בית המשפט".

"לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו,
ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן ? האם 
תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או
אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה".

דמותו של האב כיום

גם בסוגיית מעורבות האב בחיי הילדים הביע בית המשפט דעתו ביחס למצב נכון להיום.

בתמ"ש (ת"א) 87471/00 פלוני (קטין) נ' פלוני (פורסם בנבו),הובאה סקירה רחבה על
חשיבות דמותו של האב בחיי ילדיו, תוך מתן דוגמאות לשלל אירועים בחייו של קטין,
מילדותו ועד לבגרותו.

מסקנות המחקרים שהובאו בפסק הדין הינן חד משמעיות והן תומכות בקיומו של קשר תקין
ורציף בין האב לבין ילדיו, לאמור:

"השפעת דמות האב על חיי-הקטין – משכילים אותנו אותם מחקרים – רבת-משמעות היא.
מדובר בהשפעה רחבה, שזרועותיה חובקות תחומים שונים ומגוונים, מתמתחות ומגיעות
מרגע הולדתו של הצאצא עד קצה-חייו ואפילו נוגעות בעתיד ילדיו, יוצאי חלציו שטרם באו
לעולם. המחקרים בהם מדובר ובהם עוד נדון הרבו לבחון את ההשפעה שיש לדמות האב
על חיי הזכרים במשפחה דווקא…" (שם, עמ' 866).

ובהמשך:

"ילדים אשר אין דמות אב בחייהם עשויים לפתח סימפטומים שונים המעידים על קשיים
נפשיים, כגמגום, הרטבה, סיוטי-לילה, עוינות-יתר כלפי מבוגרים ועוד. מדובר בבעיות
פסיכולוגיות שלובשות ופושטות צורות שונות ומשונות, אבל בסיסן אחד." (שם, עמ' 869).  

 "עולה מהמפורט לעיל כי קיומה או אי-קיומה של דמות אב בחיי-הקטין, מיום היוולדו ,
עשוי להוות עבור הקטין "קרש-קפיצה" לחיים עצמם, מיום לידתו ועד היותו הוא בעצמו
הורה. קיומה של דמות האב עשוי להוות תומך ומגן, בדיוק כשם שאי-קיומה עלול להוביל
את הקטין אל פי תהום ופחת."

האמנה בדבר זכויות הילד 1989 (כתבי אמנה 1038 כרך 31,עמ' 221) עליה חתומה גם
מדינת ישראל מכירה בחשיבות הקשר של ילד עם שני הוריו.

למעשה, כבר ב-בעמ (ת"א) 1125/99 ד.ל. נ' כ.ז. (פורסם בנבו) התייחס כב' השופט חיים
פורת לחשיבות האב בחיי בנו הרך:

"חשיבות הקשר של הילד עם שני הוריו גובר, במיוחד עת מדובר בילד רך בשנים.
ילדים רכים מאבדים רגשות כלפי אנשים שאינם רואים בתדירות ותכיפות ומפתחים
כלפיהם תחושת זרות וניכור. הדבר נובע מן הקושי בתפיסת הזמן של הילד.הוא אינו
מבין את המשמעות של משך היעדרות ההורה השני.

 בגיל רך יש חשיבות רבה לשמירת הקשר ההדוק עם האם והאב כאחד.

הגישה הרווחת כיום, מכירה אף במרכזיות האב ובחשיבותו בחיי הילדים בגיל הרך.

בעבר תפיסת העולם השכיחה של האב במערכת החברתית משפטית ואף בקרב בני
המשפחה עצמם היתה של אב מפרנס ולא של הורה העוסק בגידול הילדים הרכים.

לעומתו,הובלטה חשיבותה המרכזית והבלעדית של האם.

דפוס זה אינו בלעדי עוד.

שינויים חברתיים ואידיאולוגיים הבליטו עד כמה הוזנח מקום האב בניתוח ההליכים
העוברים על המשפחה, ועד כמה מכירים כיום במרכזיות האב וחשיבותו לילד במיוחד
בגיל הרך…"  (סעיף 8 לפסק הדין).

אז מה היא בעצם "טובת הילד" ?

על כך עמדה כבוד השופטת סביונה רוטלוי  ב-בע"מ 1034/01 פלוני נ' אלמוני,
דינים מחוזי 2002 (3) 537 :

"כבר הודגש ע"י הרכב ביהמ"ש המחוזי בת"א שבו נטלתי חלק לא אחת ,כי
הזכות של ילדים לקשר עם שני ההורים הינה זכות בסיסית של קטינים המודגשת
גם באמנה בדבר זכויות הילד …

 ואוסיף על כך כי במקביל לזכות זו של ילדים, מוטלת אחריות על ההורים לקיומו
של קשר זה עם ההורה האחר, שכן אי קיום הקשר לא רק שפוגעת היא בעקרון
טובת הילד, שהוא העקרון השולט בכל החלטה הקשורה בקטינים.."(עמ' 26 לפסה"ד). 

ואתם – כבר החלטתם מה תרצו ?

מכל האמור לעיל ברור ומובן,כי המערכת החברתית ובעקבותיה גם המערכת המשפטית
עברו שינוי תפיסה ומעבר מ"חזקת הגיל הרך" ומתן עדיפות לאם כמשמורנית יחידה
לאחריות הורית-שווה והעדפת משמורת משותפת או זמן הורות שווה.

זוהי כמובן המגמה,אבל מכיוון שכל משפחה מתנהלת על בסיס נסיבות שונה הרי שלא
ניתן לקבוע חד-משמעית כי מהיום והלאה ייקבעו בתי המשפט כי רק משמורת משותפת
היא המתאימה.

לעיתים, בשל גיל הקטין תהא עדיפות לזמן הורות רב יותר לאם למשך תקופה מסויימת.
במקרים אחרים, הבחירה בהורות משותפת היא בלתי ישימה מעשית.

עם זאת,יש לזכור כי זכות הילדים היא למעורבות שני ההורים בחייהם באופן משמעותי.

הורים המעוניינים לקבוע את ההסדר הנכון והמתאים עבור ילדיהם על כל דקויותיו ללא
התערבות גורמים חיצוניים (עובדים סוציאליים,עורכי דין,שופטים,דיינים) עשויים לגלות
כי הליך של גישור לגירושין הוא ההליך במסגרתו באפשרותם להעלות לדיון מפורט
ונינוח את צרכי הילדים וכן את רצונותיהם וצרכיהם כהורים ולמצוא במשותף הסדר
ה – "תפור על פי מידותיהם".

הפוסט ומה בשבילכם? הופיע ראשון בעו"ד מור אנגל מזור

הטענות התחדדו כאשר במקרים לא מעטים היתה השתכרותה של האם שווה לזו של האב או אף עולה על הכנסתו.

לפיכך, נדרשו בתי המשפט לפסוק ולקבוע במקרים כאלה, כי יש להפחית מחיובו של האב במזונות.

ואולם, כוונתו הטובה של בית המשפט ושאיפתו לעשות משפט צדק התפרשה כ"נתיב מילוט" על ידי אבות מסויימים שחפצו להסיר מעליהם את נטל החיוב במזונות.

וכך החל מספר לא קטן של אבות להגיש תביעה למשמורת משותפת בעוד שבמהלך ניהול התביעה התברר שהאב כלל אינו מעורב ואף אינו חפץ להיות מעורב באופן משמעותי בחיי ילדיו ובטיפול בהם וכי הסיבה היחידה להגשת התביעה למשמורת משותפת (במקום קביעת משמורת יחידה לאם ומתן הסדרי ראיה לאב) היתה ניסיון להשגת רווח כספי בדוגמת "מתן פטור" (מלא או חלקי) מתשלום מזונות ולפיכך נדחו התביעות.

לכן, כאשר מוגשת תביעה למשמורת משותפת בוחנים בתי המשפט בכל מקרה אם התקיימו התנאים הבאים:

* מסוגלות הורית טובה דומה או שווה של שני ההורים

* רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין ההורים וטיב התקשורת ביניהם

* רצון הילד

* מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הילדים

* קיומו של קשר טוב ותקין בין שני ההורים לבין כל אחד מהילדים

* מגורי ההורים בסמיכות זה לזו, ותפיסת הילדים את שני הבתים כבתים מרכזיים בחייהם (כבוד השופט זגורי בתמ"ש (טב') 12148-08-10 ס.ג. נ' ע.ג.).

בתי המשפט לא הסתירו את מורת רוחם מחוסר תום הלב והשימוש הציני בהליך המשפטי לקבלת משמורת משותפת לשם הקטנת החיוב במזונות והביעו את חששם מהגשת תביעות לא כנות למשמורת משותפת שלא תשיג את טובת הילד.

כך הובאו הדברים בפסק דינה של כב' הש' י. וילנר ב-ב ע"מ (חיפה) 318/05 – פלוני נ' פלונית (2006) [פורסם בנבו] :  "שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה.

ברי כי יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים.

אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומנת בחובה חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל-"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך יווצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים.

לפיכך, על בתי המשפט לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים.

בהקשר זה, איני רואה דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר.

משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין.

סביר בעיני כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר".

עם זאת, אנו שומעים עדיין על ניסיונות סרק שכאלה, שהרי אף אחד לא רוצה  " לצאת
פראייר", נכון  ?

בוודאי !!

רק חבל שאותם אבות לא ערכו בדיקה מקדימה של היקף ההוצאות לו יידרשו בעת ניהול משמורת משותפת,שכן אז ודאי היו מגלים שבדרך זו לא יפחתו הוצאותיהם מחד (בייחוד אם רק יוקטנו המזונות ולא יבוטלו לחלוטין) ומאידך יקטן הזמן הפנוי לעבודה (מה שימנע את הגדלת ההכנסה או אף יגרום להקטנתה) ויקטן הזמן הפנוי למנוחה, לימודים או בילוי.

אז איפה הרווח ? ולמי ? ?

סבורני, כי ניתן לומר ברמה גבוהה של ביטחון שמי שלנגד עיניו שיקולים כספיים בלבד לא בטוח כלל וכלל שיראה רווח בהקטנת החיוב במזונות בשל ניהול משמורת משותפת.

אבל, מי שמבין שלזמן המשותף עם הילד ולמעורבות האמיתית והמשפיעה על חיי הילד אין תחליף וכי זהו התגמול האמיתי הוא יהיה זה שירוויח בסופו של יום.

הפוסט משמורת משותפת = רווח כספי. האומנם ? הופיע ראשון בעו"ד מור אנגל מזור