חוכמתה של אישה
היא התיישבה במשרדי,מהססת לרגע,אך נראית נחושה להוריד מליבה משא כבד
מנשוא.
"הוא עזב את הבית!! " פתחה נסערת "הוא אמר שהוא רוצה להתגרש…. מה
עושים?? " המצוקה נראתה גלויה על פניה הכואבות.
"אולי יש לו מישהי אחרת ולכן החליט לעזוב … הוא תמיד שקט ולא מספר מה
עובר עליו !! … ואולי הוא רק מבולבל ? אולי עוד יחזור ? ? "
הבנתי שהמבוכה והבלבול שולטים במחשבתה כעת,אך יש תקווה בליבה.
"אם את חושבת שיש אפשרות לשפר אולי כדאי שתשוחחי איתו ותבררי אם הוא
מעוניין לנסות לשקם את הנישואין" הצעתי.
" הוא לא רוצה. הוא היה מאוד החלטי " -ענתה בחדות.
"אז מה? אני חייבת ? הוא יכול להכריח אותי להתגרש? " שאלה בהתרסה.
" על פי ההלכה היהודית מתחתנים מתוך רצון הדדי וגם מתגרשים מתוך רצון
והסכמה .אם אין הסכמה על הצד המעוניין להתגרש להוכיח לדיינים בבית הדין הרבני
שיש עילה לגירושין, וגם אז לא יינתן גט שלא מרצון " הסברתי את המצב ההלכתי –
משפטי.
" עילה לגירושין ? איזו עילה יכולה להיות לו ? לא בגדתי בו,ילדתי ילדים,טיפלתי
בהם, בישלתי,ניקיתי,מה לא טוב ? " שאלה.
" זה נשמע טוב מאוד. השאלה מה הוא יטען… איך יראו הדברים מנקודת
מבטו …" הקשיתי.
" מה הוא יוכל להגיד ? שצעקתי עליו ? לפעמים אנשים כועסים,אז מה ? לרדת
לקטנות ? להתחיל ללכלך סתם כך ? ומה עם כל הטוב שהיה ? וכל מה שעשינו
ביחד? ה-כ-ל יישכח ?!? " ניתחה בקצרה,אך בדיוק רב,את המצב אליו נקלעים
זוגות כה רבים דווקא מתוך ניסיון לשקם את חייהם האישיים.
הנהנתי. צודקת,אין מה לומר.
" לא !! אני לא מוכנה שהחיים הפרטיים של המשפחה שלי יהפכו לביזיון! "
"נכון, לא הכל היה מושלם,יש לנו דעות שונות בנושאים שונים היו כעסים ואפילו
צעקות וריבים אבל זה לא אומר שמישהו מאיתנו הוא אדם רע ואני לא מוכנה
להתחיל במאבק שייפגע בכולם. אנו בסך הכל בני אדם. עשינו מה שידענו,הבנו
ויכולנו ולא מתוך כוונה רעה" .
"אם הוא רוצה להתגרש אני לא יכולה ולא רוצה למנוע זאת ממנו. צריך שניים
לזוגיות ובטח שצריך שניים לנישואים. מקובל עליי שאנשים משתנים עם השנים
וייתכן גם ששוני שלא הבחנו בו בתחילת הקשר או שלא היה מורגש התחדד
ובלט במהלך השנים, אבל הוא צריך לחשוב על הילדים הוא לא יכול להיעלם
סתם כך".
"את חוששת שייעלם?" ביררתי.
" האמת שלא, אבל איך נחליט על מה שנחוץ לילדים? אנו חייבים לפנות לבית
משפט בשביל זה? תראי,אני לא מוכנה להתחיל לזרוק כסף על הליכים משפטיים
ארוכים ומיותרים ובטח שאני לא מתכוונת לגרום לריחוק ביני לבין אבי ילדיי,הרי
אנחנו נמשיך להיות ההורים שלהם גם אחרי שנתגרש" היא הביטה בי במבט
מודאג.
" לא, זו לא חובה. אם הצדדים מגיעים להבנות ומגבשים הסכמות משותפות הם
יכולים לחתום על הסכם גירושין מפורט הכולל את כל הפרטים הנוגעים הן לילדים
והן לחלוקת הרכוש המשותף ואז לפנות לבית המשפט בכדי שייתן תוקף פסק דין
להסכם אליו הגיעו. עם הסכם הגירושין המאושר פונים הצדדים לבית הדין הרבני
ומבקשים במשותף לקבוע מועד לסידור הגט" הסברתי.
" ואם אנו לא נסכים על גובה המזונות ? ואם לנו לא מתאים שאבא יבוא רק
פעמיים בשבוע לראות את הילדים ? אנו מוגבלים להחלטות שבית משפט קובע
בדרך כלל ? אני שמעתי מה קורה עם האימהות הגרושות שכל הנטל נופל
עליהן,אני לא מוכנה לזה וגם בעלי הוא אבא נפלא שמאוד אוהב את הילדים
שלו,הוא לא יסכים לזה".
" זהו בדיוק היתרון של הליך הגישור לגירושין בו הצדדים מעלים בצורה
פתוחה, נעימה ונינוחה את המחשבות, החששות,הרצונות והצרכים שלהם. כל
צד שומע מה חשוב לצד השני וביחד מגבשים הסכם שמתאים לשניהם ואשר
מאפשר שיתוף פעולה מיטבי ביניהם גם בעתיד" הסברתי בקצרה.
" כן,זה מה שאני רוצה ואני חושבת שגם לבעלי זה יתאים. את יודעת, כשרק
התחתנו הבטחנו זה לזו,שאם זה ייגמר – נגמור את זה יפה" חייכה.
חייכתי גם אני.
אין ספק, שאם אנשים נשארים נאמנים לעצמם ומסרבים לתת למחלוקות
להשכיח מהם ערכים בסיסיים של הגינות,צדק וכבוד הדדי הם יבחרו
באלטרנטיבה המתקדמת לסיום הנישואין.
הם יבחרו להתגרש בהסכמה ,והם הראשונים שירוויחו מכך.
– כל הזכויות שמורות ל:מור מזור,עו"ד ומגשרת.
עלילת הסיפור והדמויות הנזכרות בו,הינם פרי דמיונה של המחברת.
כל קשר בין עלילת הסיפור לבין אירועים שהתרחשו במציאות ו/או בין
הדמויות הנזכרות בו לדמויות או אנשים חיים או מתים,הינו מקרי בהחלט.
